האגדה מספרת שאחרי ההכרזה על הקמת המדינה התבודד דוד בן־גוריון צפון בעצמו. ניגש אליו חבר ושאל: מדוע אינך משתתף בשמחת העם ההמונית? ענה בן־גוריון: קל להכריז על מדינה, קשה יותר לשמור עליה. אחרי המפגש המתוקשר – וההיסטורי לכל הדעות - של שרי חוץ ממדינות ערביות בשדה בוקר, חשוב לשמור על ההישג הזה ולא להשאירו יתום אחרי שכל שר יתפנה לארצו. האמריקאים לא הכינו את המפגש, ונראה שהופתעו מהיכולת הדיפלומטית הישראלית.
דיפלומט בכיר בירושלים סיפר שההתראה הייתה קצרה מאוד. ההיענות של שרי החוץ, בהתראה כל כך קצרה, לא פחות משמעותית מהפסגה עצמה. מצרים ביקשה להצטרף, וזהו צעד מעודד ומבורך. מלך ירדן, שהחליט לא לשלוח את שר החוץ שלו, החמיץ אירוע חשוב ואני מקווה שהוא יתפכח בהמשך.
באי הכנס יודעים שארצות הברית על סיפה של חתימת הסכם גרעין עם איראן. לא היה צורך לשנות תוכניות כדי לבוא לשדה בוקר בהתראה קצרה. שרי החוץ מודעים לכך שלא יוכלו להביא לשינוי עמדת ארצות הברית והמערב בסוגיית הגרעין, גם לא בפרסום הצהרה משותפת בלשון חריפה. היה ניתן להסתפק בהודעה משותפת ולהעביר לארצות הברית, וגם לזה יש חשיבות.
אבל מה שהטריד את המשתתפים בכנס הוא דבר אחר: הם רואים כיצד החות’ים יורים על ערב הסעודית ואיראן מעבירה נשק מדויק לחיזבאללה. הדומיננטיות האיראנית הגוברת ברחבי המזרח התיכון, יחד עם כוונת ארצות הברית להוציא את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור והיכולת הבליסטית האיראנית, שטיליה יכולים להגיע לכל מקום במזרח התיכון, מדירים שינה מעיני מנהיגי ערב.
וכך הגיעו הסונים המתונים לישראל בהתראה קצרה, נחתו בבסיס צבאי ישראלי, עלו לרגל אל קברו של מייסד מדינת ישראל וישבו יחדיו לטכס עצה כיצד מתמודדים עם התקופה שאחרי הסכם הגרעין. היו בעבר מפגשים מרשימים - אחד כזה בשבוע שעבר בשארם א־שייח בהשתתפות ראש הממשלה בנט. אחרי התמונה הקבוצתית, הכל נשאר כמעט אות מתה. אסור שהדבר יקרה עם מפגש שדה בוקר.
את הכנס הזה יש להפוך למסגרת קבועה שתתכנס לעתים קרובות, שתקיים התייעצויות שוטפות ואולי גם תקבל החלטות משותפות. ההזדמנות הנדירה שאנו רואים לא מצטמצמת לאזור הנגב. בבגדד נפגשות עיראק, מצרים וירדן; בשבוע שעבר כאמור נולדה מסגרת שארם א־שייח עם מצרים והאמירויות; וכעת נולדה מסגרת שדה בוקר.
אם נחבר את כולם תחת מכנה משותף נגד החתרנות האיראנית המסכנת את המזרח התיכון,יש סיכוי שתוקם קואליציה מלוכדת שתתמודד עם מזרח תיכון חדש באמת, כזה שאפילו האמריקאים כבר ויתרו עליו.